top of page

בדיקות מעבדה

 

 

בכדי להגיע לאבחון נכון וממנו לטיפול נכון, בדיקות המעבדה נלקחות בחשבון כחלק

מקבוצת בדיקות כגון א.ק.ג ובדיקות הדמיה (רנטגן, אולטרה סאונד ודומיהם).

 

 

על מה מתבצעות בדיקות המעבדה?

בדיקות מעבדה מתבצעות על רוק,שתן, נוזל השדרה, ליחה, הפרשה מוגלתית, תאי רירית ורקמה וכמובן דם.

 

 

מהם סוגי הבדיקות?

ישנן בדיקות המטולוגיות הספציפיות לדם כגון ספירת דם ותפקודי קרישה, בדיקות כימיה- הבודקות את אבות המזון: שומנים, חלבונים ופחמימות, אנדוקרינולוגיות –להורמונים, סרולוגיות- לנוגדנים, מיקרוביולוגיות- לגילוי פתוגנים, ציטולוגית ופתולוגיות- בדיקת רקמה ותאים, גנטיות- לאיתור הפרעה כרומוזומלית או מוטציה גנטית, טוקסיקולוגיות- רמה של תרופות ורעלים שונים.

 

 

מהי מטרת הבדיקה-  לשלול מחלה או לאשר את קיומה ואת חומרתה.

בכדי למנוע טעויות- על בדיקות המעבדה להיות בעלות רגישות וספציפיות גבוהות.

 

 

מה משפיע על תוצאות הבדיקות?

ישנם גורמים המשפיעים על תוצאות הבדיקות כגון מין, גיל, תזונה, עישון, הריון, ספורט, סטרס, נטילת תרופות וצמחי מרפא.

לכל בדיקה ישנו טווח יחוס המתייחס לנורמה, טווחי היחוס שונים מעט ממעבדה למעבדה, משום שכל מעבדה משקללת את טווח היחוס בהתאם לאוכלוסיה המגיעה לאותה המעבדה ובהאתם לגיל ולמין.

 

 

* לפני בדיקת הדם, לצורך בדיקת רמת ויטמינים ומינרלים מסויימים, יש להפסיק נטילת תוספי תזונה 5 ימים מראש, בעיקר נטילת תוספי ברזל, ויטמיני B12, C,D. במקביל יש להמנע מהתעמלות יומיים לפני הבדיקה ולהגיע אליה ברוגע.

מה משמעות התוצאות?

לעיתים לתוצאה חריגה אין משמעות ממשית והאדם יחשב בריא יחסית.

ככל שהתוצאה חורגת יותר מטווח היחוס כך גובר הסיכוי שהמשמעות שלה היא פתולוגית. לכן ניתן לשקול בדיקה חוזרת.

לעיתים תוצאה תהיה בטווח היחוס ועדיין תהיה לכך משמעות רפואית.

רצוי להתייחס למצב הסימפטומטי של כל אדם ולשקלל את תוצאות הבדיקות עם גורמים נוספים.

 

bottom of page